איך יוגה רפואית עזרה לי?

כרקדנית, מנתחת תנועה מוסמכת, מתרגלת ומורה ליוגה, היה לי לא פשוט להכיר בעובדה, שאני סובלת מכאבי גב תחתון. זה היה בשנת 2006 – כאבי הגב החמירו למצב של הקרנה לרגליים עד לבוהן הגדולה.

חלק משיטות הרפואה הקונבנציונאליות והאלטרנטיביות אליהן פניתי אמנם הביאו להקלה אבל היא תמיד הייתה זמנית.

חיפשתי מורה ודרך תרגול שיעזרו לי להבין מהם אותם הרגלי יציבה ותנועה שיוצרים אצלי עומס חוזר ונשנה על אזור זה בגוף. הבנתי שיש צורך בתהליך של הכרה ושינוי הדרגתי של דפוסי יציבה ותנועה.

לשמחתי, הגעתי לשיעור יוגה רפואית עם אורית סן-גופטה בשיטת ויג'נאנה.
התהליך שהתוותה אורית, היה לא פשוט בשבילי כיוון שנאלצתי לחזור למקום מאוד התחלתי – לתרגל רק תנוחות יוגה בסיסיות ופשוטות, לעבוד בטווחי תנועה קטנים בהרבה משהייתי רגילה, ובקצב אימון איטי. אולם, אלו בדיוק הדברים שאפשרו התבוננות מדויקת בגוף, ביציבה ובתנועה ותחילתו של שינוי.

ההנחיה, להשקיט ולהתכוון חידדה את יכולת ההקשבה לגוף וההתבוננות בו נעשתה מדויקת יותר.
בעזרת עבודה על הרפיה והשתרשות התחלתי לשים לב לכוח הכבידה שפועל עליי בכל רגע ורגע, ובמקום להתנגד לו, למדתי לתת למשקל הגוף לזרום מטה.
עם המשקל זרמו מטה גם מתחים וכיווצים מיותרים והחלו להשתחרר דפוסי יציבה מסורבלים. במקומם החלה להתבסס יציבה יעילה ונינוחה וחשתי הקלה בכאבי הגב.
עם ההתמדה בתרגול התחלתי להרגיש את הגוף נע מתוך חיבור בין גוף תחתון לעליון, בין צד ימין לשמאל, בין רגליים וראש, בין מרכז לקצוות.
הנשימה נעשתה רכה וחופשייה יותר.
החלה להתגבש מודעות לאמצע מאזן, למרְכָּז תומך ודינאמי, אשר ממנו יכולתי לשוב להתארך ולהתרחב אל קצות הגוף, לחזור ולהתנועע בטווחי תנועה גדולים יותר, בבטחה וללא כאבים.
חוזק, גמישות וחיות רעננה התבססו והתגברו.

בעזרת שיעורי יוגה רפואית והתמדה באימון ויג'נאנה יוגה, נעלמו כאבי הגב מהם סבלתי.